top of page
  • info055885

המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מערך הפיקוח והבקרה על טכנולוגיות מעקב – כשל"

גוף נוסף שמציע מודל פיקוח צופה פני עתיד על השימוש בכלים טכנולוגיים הוא תכלית – המכון למדיניות ישראלית. במסמך שעליו חתום ד"ר טל מימרן הוא מציע מודל דו שלבי. ראשית, פיקוח על יכולות של אמצעים טכנולוגיים כגון כלי סייבר התקפיים שתרצה המשטרה כבר בשלב הפיתוח או הרכישה. מימרן מציין כי לפי אמנת ג'נבה יש חובה לערוך בדיקת חוקיות לנשק - ולשיטתו כלי סייבר התקפי הוא בהחלט כזה - טרם השימוש או הרכישה. כלומר, יש צורך שגוף חיצוני למשטרה ולפרקליטות יבדוק את התאמת יכולות הכלי לחקיקה, מה שלא קרה לפי דו"ח מררי במקרה של פגסוס. בשלב השני מציע מימרן שיהיה פיקוח פרלמנטרי מקצועי ויעיל יותר של גוף שמתמחה גם בטכנולוגיה, למשל ועדת משנה תחת ועדת חוקה או ועדת המדע והטכנולוגיה.


מאת ד"ר טל מימרן

כלכליסט | 12.03.2023



"כעולה מדו"ח צוות מררי, מערך הפיקוח והבקרה על השימוש בטכנולוגיות מעקב בישראל - כשל". כך כותבים במכון הישראלי לדמוקרטיה במסמך שנשלח היום (א') לוועדת חוק חוקה ומשפט, בראשות ח"כ שמחה רוטמן, לקראת הדיון שיערך מחר (ב') בכנסת בממצאי צוות מררי שהוקם בעקבות תחקיר "כלכליסט" על השימוש הלא חוקי והפסול שעושה המשטרה בכלי סייבר התקפיים, כגון רוגלת הפגסוס של חברת NSO.


את הדיון בממצאים זימנו חברי האופוזיציה שחברים בוועדה. "אין מדובר בסוגיה 'אזוטרית' של פגיעה בפרטיות", כותבים במסמך חוקרי המכון, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר ועו"ד עמיר כהנא על ממצאי הדו"ח החמור. דו"ח, נזכיר, שגם העומדת בראשו המשנה ליועמ"שית, עו"ד עמית מררי - הגדירה ככזה שחשף כשל רוחבי עמוק במשטרה.

 

לקריאה נוספת:




 

"יכולתה של משטרת ישראל להחזיק ברשותה טכנולוגיה רבת עוצמה, המאפשרת להיכנס מרחוק ובאופן סמוי למכשיר הטלפון, לשאוב את תכולתו ובכלל זה מידע האגור בו וביישומי ענן הקשורים אליו וכמובן מידע עתידי – ולהחזיק בשרתיה 'לעת מוצא' – הוא ערעור משמעותי של הפרדת רשויות.


"די אם נחשוב על הפוטנציאל של שימוש המשטרה בטכנולוגיה כזאת כנגד פוליטיקאים ואישי ציבור אחרים, והכוח שהיא צוברת בשל כך שאגרה את 'המוח והלב הדיגיטליים' שלהם בשרתיה; ולחילופין, על מקרה שבו שר, המבקש לבצע התערבות פוליטית בעבודת המשטרה, דורש ממנה להפעיל טכנולוגיות כאלה כנגד מתנגדיו הפוליטיים".


"אין מדובר באפשרויות מופרכות", כותבים במכון לחברי הוועדה. "בשנים האחרונות מתרבות העדויות על שימושים לרעה במערכת 'פגסוס' ובמערכות של חברות אחרות על ידי משטרים שרכשו רישיונות להפעלתה, ובכלל זה משטרים שאינם דיקטטורים, כמו מקסיקו, הונגריה והודו".


במסמך מפורט שעליו חתומים חוקרי המכון, הם מציפים שאלות ודנים בשני עניינים מרכזיים הנובעים ממסקנות הדו"ח. האחד הם כותבים הוא "הצורך הבוער לעדכן את חובות הדיווח על האזנות סתר ומעקבים דיגיטליים כך שאתם, חברי הכנסת, תוכלו להפוך את הדיווח לכלי פיקוח אפקטיבי". השני, כותבים ד"ר שוורץ-אלטשולר ועו"ד כהנא, הוא "הצורך לחוקק חוק מעקבים דיגיטליים חדש".


לצורך הגברת הפיקוח של הכנסת, ומלבד חקיקת חוק שיסדר ויקבע את גבולות השימוש באמצעי מעקב על ידי המשטרה, מציעים בין היתר במכון הישראלי לדמוקרטיה לעדכן את חובת הדיווח על האזנות הסתר לוועדה, כך שיכללו פירוט של שימוש ברוגלות; לחשוף בפני הח"כים את הנהלים הפנימיים של המשטרה לשימוש ברוגלות; להגדיר שקיפות של נתוני הפיקוח השיפוטי על רוגלות (בקשות מול אישורים כולל הצווים ששונו והסיבות); ולפרט סוגיות שהתעוררו בממשק בין המשטרה למשרד המשפטים לגבי שימוש בטכנולוגיות מעקב. בנוסף מציעים במכון שכל כלי טכנולוגי חדש שבו תרצה המשטרה לעשות שימוש, יובא לאישור ועדת חוק, חוקה ומשפט.


עמותה אזרחית נוספת שהגישה נייר עמדה לקראת הדיון מחר, היא האגודה לזכויות האזרח. מדובר במכתב ששלחו באגודה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, באוגוסט אשתקד, ובו דרשו ממנה להורות למשטרה על הקפאת השימוש ברוגלות עד חקיקה. "נוהל משטרתי אינו יכול לייצר חוקתיות יש מאין", כתבו עוה"ד גיל גן-מור מהאגודה ונועה דיאמונד מהקליניקה לפרטיות.


"למרות הממצאים החמורים", הם הוסיפו לצד דרישה לעגן את השימוש ברוגלות בחקיקה, "המלצות ועדת מררי הן המלצות רכות למדי אשר התפיסה שבבסיסן היא מתן אמון עיוור במשטרה, בתום לבה, בכללים הפנימיים ובפיקוח הפנימי, וזאת לאחר שהוועדה מצאה שהפיקוח הפנימי כשל לחלוטין; ושמרכיבי המערכת הוסתרו ממשרד המשפטים, ואף מהשופטים שמהם ביקשה המשטרה לאשר צווי האזנת סתר". נציין כי בחודש נובמבר, בעקבות חשיפת השימוש החורג והלא חוקי ברוגלות בפרשת הצוללות, פרסמו במשרד המשפטים הודעה שלפיה צוות מררי הנחה את המשטרה להקפיא את השימוש ברוגלות כבר בחודש פברואר שעבר, בסמוך לפרסום התחקיר ב"כלכליסט".


גוף נוסף שמציע מודל פיקוח צופה פני עתיד על השימוש בכלים טכנולוגיים הוא תכלית – המכון למדיניות ישראלית. במסמך שעליו חתום ד"ר טל מימרן הוא מציע מודל דו שלבי. ראשית, פיקוח על יכולות של אמצעים טכנולוגיים כגון כלי סייבר התקפיים שתרצה המשטרה כבר בשלב הפיתוח או הרכישה. מימרן מציין כי לפי אמנת ג'נבה יש חובה לערוך בדיקת חוקיות לנשק - ולשיטתו כלי סייבר התקפי הוא בהחלט כזה - טרם השימוש או הרכישה. כלומר, יש צורך שגוף חיצוני למשטרה ולפרקליטות יבדוק את התאמת יכולות הכלי לחקיקה, מה שלא קרה לפי דו"ח מררי במקרה של פגסוס. בשלב השני מציע מימרן שיהיה פיקוח פרלמנטרי מקצועי ויעיל יותר של גוף שמתמחה גם בטכנולוגיה, למשל ועדת משנה תחת ועדת חוקה או ועדת המדע והטכנולוגיה.



ד"ר טל מימרן

הוא ראש תוכנית "אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי" במכון תַּכְלִית, חוקר ומרצה בתחומי המשפט הבינלאומי והסייבר.






bottom of page