top of page
  • info055885

לרגולטור הישראלי חסר קצת חינוך אירופי

ד"ר אלעד גיל, עמית בכיר וראש מחלקת המחקר ב"תכלית – המכון למדיניות ישראלית", מסביר למאיה כהן בכלכליסט את השפעות חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי ״החוק מעביר לענקיות הטכנולוגיה מסר חד: עם כוח רב מגיעה אחריות רבה, ועליכם לקחת אותה ברצינות". לדברי גיל, "חברות שירצו להציע את שירותיהן למדינות האיחוד, יידרשו בין היתר לנסח כללי שימוש ברורים ופשוטים, לייצר מנגנונים לדיווח על תוכן לא חוקי, לייצר הליכי בירור תלונות ולהסביר כיצד הן נערכות ולהתמודד עם סיכונים בפלטפורמות שלהן”.


מאת מאיה כהן

כלכליסט | 1.5.2022



פחות התערבות ממשלתית, יותר עדכנות טכנולוגית ובלי כפל רגולטורי. כל מה שישראל צריכה ללמוד מחוק השירותים הדיגיטליים החדש של האיחוד האירופי


בשבוע שעבר פרסם האיחוד האירופי את העקרונות של חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) החדש, אשר יאלץ את הרשתות החברתיות הגדולות למסד אכיפה הדוקה יותר של תוכן לא חוקי, לחשוף כיצד האלגוריתם שלהן תורם להפצה של תוכן מפלג ולהפסיק טירגוט קהל לפרסומות על בסיס נתונים כמו מוצא אתני, דת או מאפיינים מפלים אחרים.


כשהכללים ייכנסו לתוקף ב־2024, אי־ציות מצד החברות עלול לעלות לחברות עד 6% מהמכירות השנתיות העולמיות שלהן. עבור מטא, החברה־האם של פייסבוק, המשמעות יכולה להיות קנס של עד 7 מיליארד דולר, בהתבסס על מכירותיה ב־2021.


לרגולציה המקיפה הזו יש השלכות מרחיקות לכת, בין היתר כי היא פוגעת במודל הכלכלי של הרבה מחברות הטכנולוגיה. כך, למשל, כלי הטירגוט שהן מוכרות לעסקים מאפשרים להציג תוכן לקהל ספציפי על בסיס מאפיינים כמו גיל, מגדר ותחומי עניין.


פירוט מדויק יותר של הרגולציה יתפרסם בהמשך ולכן טרם ברורה מידת הפגיעה, אבל אם תילקח מפייסבוק היכולת שלה לייצר קהל ספציפי ומדויק עבור עסקים, יהיו לכך השפעות כלכליות נרחבות על החברה. אבל בזמן שהאיחוד האירופי מתקדם לכיוון העברת הנזק שחברות הטכנולוגיה מייצרות תחת אחריותן - בישראל נשארים מאחור. אמנם במשרד המשפטים הוקמה ועדה שמטרתה לייצר רגולציה למרחב הדיגיטלי, אך זו נועדה עד כה רק שלוש פעמים בהפרש של כמה חודשים בין פגישה לפגישה. הפגישה הרביעית תתקיים בסוף מאי ותכלול את נציגי טוויטר וטיקטוק.


מעבר לקצב האיטי מהלך הרוח בפגישות שהתקיימו עד כה ניתן לראות שלוועדה בראשות מנכ״ל משרד המשפטים ערן דוידי, יש מה להפנים מהרגולציה החדשה של האיחוד האירופי. אלה שלוש הנקודות המרכזיות שמוטב לממשלה לאמץ כדי שהרגולציה שלה תהיה אפקטיבית, ולא כזו שתוצאותיה יהיו גרועות יותר מהשארת המרחב הדיגיטלי ללא רגולציה.


1. לא להעביר את ההגבלות לידי הממשלה

דוידי קבע כאחת ממטרות הוועדה להגדיר מהו תוכן בעייתי אשר ייאסר ברשתות החברתיות. עם זאת, עדיין לא הוחלט מה ייעשה בתוכן הזה. לפי דוידי, המטרה של הגדרה זו היא להתייחס גם לתוכן בעייתי אך חוקי שפוגע בנו ובילדינו ברשתות החברתיות, כמו שיימינג, אלימות, פייק ניוז ועוד.


אבל מי אמר שהמדינה היא זו שצריכה להחליט מה תוכן בעייתי? אפילו קבלת החלטה בנוגע לתוכן לא חוקי יכולה להיות בעייתית, ואחת הדוגמאות לכך היא הצעת "חוק פייסבוק", שהפכה להצעת חוק ממשלתית וצפויה לעלות במושב הבא של הכנסת. במסגרת הצעת החוק, שופט יוכל להעניק צווים למחיקת תוכן מכל אתר במידה שיש בו חשש לביצוע עבירה פלילית או פגיעה בביטחון המדינה או ביטחונו של אדם מסוים.

הבעיה היא שהחוק מכיל עבירות שאכיפתן לפעמים בררנית ופוליטית כמו העלבת עובד ציבור, זילות בית המשפט, פגיעה ברגשי דת או המרדה. בזמן שבישראל מאותתים שהמדינה היא זו שצריכה להגדיר בדיוק מה יהיה התוכן הבעייתי, באיחוד האירופי מעבירים את האחריות אל החברות.


״החוק מעביר לענקיות הטכנולוגיה מסר חד: עם כוח רב מגיעה אחריות רבה, ועליכם לקחת אותה ברצינות", מסביר המשפטן ד"ר אלעד גיל, ראש מחלקת המחקר במכון תכלית למדיניות ישראלית וחוקר במכון פלדמן לסייבר באוניברסיטה העברית.


לדברי גיל, "חברות שירצו להציע את שירותיהן למדינות האיחוד, יידרשו בין היתר לנסח כללי שימוש ברורים ופשוטים, לייצר מנגנונים לדיווח על תוכן לא חוקי, לייצר הליכי בירור תלונות ולהסביר כיצד הן נערכות ולהתמודד עם סיכונים בפלטפורמות שלהן”.


גיל אומר כי “מה שראוי לחיקוי כאן הוא לא רק היקף הדרישות הרגולטוריות - אלא ההבנה שהדרך להתמודד עם סיכוני הרשתות החברתיות אינה בכך שהמדינה תחליף את הפלטפורמות, אלא תגרום להן לפעול באחריות ולשתף פעולה עם הרשויות בהתאם לחוק. כלומר במקום פופוליזם - שילוב כוחות״. לפי גיל, על אף הכיוון החיובי, בחוק החדש יש גם בעייתיות. שכן לפי המנגנון החדש, על החברה מוטלת האחריות המשפטית לתוכן מהרגע שבו משתמש מדווח על תוכן בעייתי. גיל טוען שמנגנון כזה מייצר תמריץ למחוק כמה שיותר תוכן כדי לא להסתכן משפטית, ולכן עלול לפגוע בחופש הביטוי.


מכון תכלית ומכון פלדמן מציעים שהממשלה בישראל תאמץ מנגנון מורכב שלפיו כאשר הרשתות החברתיות מקבלות תלונות לגבי תוכן מסוים, הן נדרשות לקרוא אותו, לאפשר לכותב התוכן להגיב לטענות ולקבל החלטה. במידה שהחברה ביצעה פעולות אלו, היא לא תהיה חשופה לתביעות, גם אם בחרה להשאיר את התוכן.


לקריאה נוספת:






2. לא לפגר אחר הטכנולוגיה

בשנת 2020 הראפר האמריקאי טראוויס סקוט קיים חמש הופעות וירטואליות באמצעות דמות אווטאר שלו במשחק המחשב הפופולרי פורטנייט, שנכחו בהן עשרות מיליוני משתתפים אונליין דרך המשחק. זו דוגמה מגוחכת אך אמיתית למחוזות שאליהם עולם הטכנולוגיה מושך את האינטראקציה האנושית, ובמהירות.


בערך מיליארד פוסטים מועלים לפייסבוק בכל יום, וגם אם מתייחסים רק לתוכן בעברית, אלו לא מספרים שהממשלה יכולה או צריכה להתמודד איתם. גם כאן ישראל צריכה ללמוד מהחוק החדש.


בעוד חוק הפייסבוק הישראלי מייצר מנגנון חיצוני ומסורבל ולא אפקטיבי, שבו שופט בבית המשפט קובע אם להוריד תוכן מהרשת, המנגנונים שקבע האיחוד האירופי משאירים את רוב המשימה המורכבת בידיים של מי שמבין בטכנולוגיה. ענקיות הטכנולוגיה יידרשו להציג תוכנית פעולה לצמצום תוכן בעייתי וההשלכות השליליות של הרשתות החברתיות, וכמו כן לשקף מידע בנוגע לאלגוריתם שלהן.


הוועדה במשרד המשפטים צריכה ללמוד מהחוק החדש ולצאת מתוך נקודת הנחה שהיא לעולם תהיה צעד אחד אחרי הטכנולוגיה, ולכן אסור לה למהר לקבוע חוקים בנוגע לאלגוריתמים של הרשתות או להגביל את החברות בזמנים קבועים שבהם הן צריכות לבצע פעולה מסוימת. ככל שהממשלה תתרכז בהגדרת הערכים הבסיסים שהחברה צריכה לאמץ בפעילותה, ולא תתיימר להכתיב דרכי פעולה - כך הרגולציה תהיה רלבנטית לאורך זמן רב יותר.


3. לא לגבש רגולציות סותרת זו לזו

דבר נוסף שהיו"ר דוידי עמד עליו במהלך הדיונים הוא שאסור שהוועדה תהפוך למשקולת על הרגולציה ותעכב תהליכים בנושאים שכבר כרגע מתבצעים בממשלה.

בתוך כך טען דוידי כי אין סיבה שלא יקודם במקביל חוק הפייסבוק או חוק נוסף לחשיפת פרטי גולש, אשר מתגבש במשרד המשפטים. הסכנה היא שמתוך הרצון הטוב שלא לעכב את הרגולציה, הוועדה תימנע מלגבש מדיניות הוליסטית ותואמת לגבי מה וכמה שהמדינה צריכה להתערב ואיך נכון לגבש את הרגולציה החדשה.


אם הוועדה אמורה להיות הכתובת להחלטות בנוגע לרשתות החברתיות, היא צריכה להנהיג את מדיניות הממשלה ולוודא שכל החוקים נגזרים מתוך אותה עמדה. לדוגמה, הצעת החוק המתגבשת במשרד המשפטים אמורה לחשוף את פרטי זהותו של גולש אנונימי במידה שהוא מפרסם תוכן בעייתי. האם לא נכון שהוועדה תבחן את הנושא ותשקול האם היא תואמת למדיניות הרחבה של הממשלה, והאם היא עלולה לפגוע בגולשים מאוכלוסיות סגורות עם חוקים נוקשים שצריכים לשמור על חשאיות אם הם מעוניינים להתחבר לאינטרנט ולהיחשף לעולם?


באיחוד האירופי החוק החדש הוא חלק מתהליך רגולציה רחב המושתת על ענקיות הטכנולוגיה, והוא עולה בקנה אחד עם הרגולציה.


bottom of page