בשנים האחרונות מדינות רבות לוקחות בחזרה בעלות על המרחב הווירטואלי המשפיע על אזרחיהן • מדינת ישראל לא יכולה להישאר מאחור. דעה מאת ד״ר טל מימרן, ראש תוכנית ״האמנה החברתית בעידן הדיגיטלי״ במכון תכלית.
מאת ד״ר טל מימרן
ישראל היום | 14.8.2022
חלקנו אולי לא יודעים, אך כדי להפעיל דף בפייסבוק, עלינו לקבל את תנאי השימוש באתר המכונים "כללי הקהילה".
פייסבוק קבעה בכללי הקהילה שלה כי סכסוך בינה לבין משתמש יידון לפי הדין בקליפורניה, מה שעלול להיחשב כתנאי לא הוגן.
בשפה משפטית, תנאי שמייצר יתרון בלתי הוגן, בוודאי בין שחקן גדול לשחקן קטן יותר, הוא תנאי מקפח אשר ניתן לפסול אותו.
בעבר, בפרשת בן חמו, קבע בית המשפט העליון כי בתובענה ייצוגית נגד פייסבוק יש להכיר בתקפות תניית הדין ולדון בתביעה בישראל, אבל לפי הדין הנוהג בקליפורניה.
ההיגיון של בית המשפט היה כי אף שפייסבוק חזקה משמעותית בהשוואה למשתמשים שלה - כאשר מדובר בתובענה ייצוגית של קבוצת תובעים, הפערים מצטמצמים. החלטה זו הובילה את הקו הפסיקתי בשנים האחרונות, עד לפרשת טרוים מילר שנתקבלה לאחרונה, רגע לפני מבצע עלות השחר.
הפעם החליט בית המשפט העליון שלא להעניק עדיפות לתניית הדין הזר שקבעה פייסבוק, מכיוון שתביעה מסחרית של גורם אחד שונה ממצב של תובענה ייצוגית מבחינת הכוח של התובע. החלטה זו מחזירה כוח לגולשים הישראלים, אך מותירה אותנו עם השאלה - עד כמה בית המשפט הוא הגורם המתאים לייצר ודאות בקרב הציבור ופלטפורמות התוכן?
לקריאה נוספת:
אמנם, בית המשפט הוא כלי חשוב כדי לקדם צדק עבור תובע, או קבוצת תובעים, העומדים בפניו. ועדיין, יכולתו להכתיב התנהגות עתידית בשוק היא מוגבלת. הסיבה לכך היא כי קשה לחזות כיצד ה"שוק" יפרש את ההחלטה האחרונה, ואפילו לא ניתן לדעת מראש כיצד ערכאות נמוכות יותר, הגורם הראשון שאליו פונה תובע פוטנציאלי, יפעלו בעתיד.
דרך נכונה לייצר ודאות, ולקדם חופש ביטוי, היא באמצעות רגולציה חקיקתית. אמנם, הרשתות החברתיות העניקו הזדמנויות חדשות והעשירו את החוויה האנושית, אך באותה הנשימה גרמו לנזקים דוגמת דיכאון, תחושת בידוד וניכור.
המודל העסקי של הרשתות החברתיות מקדש מעורבות משתמשים בכל מחיר, ומוביל לא פעם להעמקת הקיטוב החברתי ולפגיעה בפרטיות.
בשנים האחרונות מדינות רבות לוקחות בחזרה בעלות על המרחב הווירטואלי המשפיע על אזרחיהן, ומדינת ישראל לא יכולה להישאר מאחור.
יותר מ־90 אחוזים מהישראלים הצעירים מתחזקים פרופיל אחד, לכל הפחות, ברשתות חברתיות. מכאן שמדובר בסוגיות שמשפיעות על כולנו כאחד.
על המחוקק לבסס מרחב מקוון, שבו אזרחי ישראל נהנים באופן שוויוני מזכות גישה רחבה לרשת באופן המתיישב עם תרבות חופש ביטוי משגשגת, בסביבה בטוחה שבה נשמרת פרטיותם ואשר מעניקה הזדמנות לפתח כלכלה יזמית וחדשנית.
רגולציה חכמה תייצר תחושת אחריות בקרב פלטפורמות תוכן, תעצים את המשתמשים הישראלים ותגביר את האמון שלהם ביכולת המדינה לייצר סביבת גלישה בטוחה.
Kommentarer