בחודשים האחרונים מצויים בלב סדר היום הציבורי סדרה של נושאים משפטיים-מוסדיים אשר נשקלות בהן רפורמות חוקתיות משמעותיות. בין אלה ניתן לכלול את סוגיית הגבלת משך כהונת ראש ממשלה, איסור הענקת מנדט לנאשם בפלילים, חקיקת יסוד החקיקה, הסדרה חוקתית של נושא זכויות אדם במשפט והגבלת כוחו של בית המשפט העליון.
במסמך זה תמצאו ניתוח תמציתי של סקר מקיף אשר בחן את עמדות הציבור ביחס ליחסים בין רשויות השלטון. הסקר המקוון נערך בקרב 753 נשאלים המייצגים את הציבור הישראלי הבוגר במדינת
ישראל (גיל 18 ומעלה). מספר הנשאלים היהודים – 602. מספר הנשאלים בני קבוצות המיעוטים (ערבי מוסלמי, ערבי נוצרי, דרוזי) – 151. הסקר נערך בחודש פברואר 2022 על ידי מכון iPanel עבור תכלית – המכון למדיניות ישראלית.
טעות דגימה מרבית: 3.6%.
חלק א׳ – החשיבות הציבורית של קידום ״כללי משחק״ משטריים ברורים ויציבים
1. מניתוח כלל המדגם עולה כי הציבור הישראלי רואה בהסדרת כללי המשחק במערכת היחסים בין מערכת המשפט לבין הכנסת והממשלה כנושא המשפטי החשוב ביותר שיש לעסוק בו. 52.6% מהמשתתפים ציינו אותו כאחד משני הנושאים החשובים.
הנתונים הללו מתבטאים גם בפילוח מפלגתי:
2. דחיפות ציבורית בהסדרת היחסים בין הרשויות
מצביעי כל המפלגות מסכימים או מסכימים מאוד עם האמירה שיש צורך להסדיר את מערכת היחסים בין מערכת המשפט לבין הכנסת והממשלה באופן דחוף. הממוצע הכלל ארצי הוא 5.5 מתוך 7.
3. הסדרת היחסים בדרך של הסכמה או הכרעה?
האמירה של רוב מוחלט בקרב מצביעי כל המפלגות בדבר הצורך בהסדרת היחסים בין הרשויות אינה מגלה האם הדרך להסדרה עובר לדעת הציבור בחתירה לפשרה או חתירה להכרעה. ביקשנו לברר את רמת התמיכה בהגעה להסדר שישקף הסכמה בין הרשויות. ניכר שיש תמיכה ציבורית שאינה מאופיינת או מוגדרת לפי השתייכות גושית ברצון לפעול מתוך הסכמה. הציון הממוצע הכללי בקרב מצביעי כל המפלגות הוא 5.2 ומעלה.
4. חתירה לפשרה?
המשכנו ושאלנו את הנסקרים האם הם היו רוצים לראות את המפלגה בה בחרו חותרת באופן פעיל לגיבוש פשרה בנושא זה עם המפלגות האחרות. קיימת תמיכה יחסית אחידה בנושא זה בין מצביעי המפלגות. הממוצע הכלל ארצי הוא 5 מתוך 7.
5. תגמול פוליטי על קידום פשרה בין הרשויות
בדקנו האם המצביעים יתגמלו פוליטית מפלגות שיעסקו בקידום נושא הסדרת היחסים בין הרשויות. הנתונים מראים כי בקרב תומכי הימין (מפלגות קואליציה ואופוזיציה), יש נטייה גבוהה להצהיר כי קידום הנושא על ידי המפלגה שבה בחרו יגביר את הסיכוי כי יצביעו לה שוב. במפלגות השמאל-מרכז והחרדים הנטייה קטנה יותר אך עדיין חיובית (עיסוק בנושא מגביר את הסיכוי להצבעה יותר מאשר פוגע בו), ורק במפלגות ערביות עיסוק בנושא מקטין את התמיכה במפלגה.
חלק ב׳ – מהו אופי היחסים הרצוי בין רשויות השלטון?
חלקו השני של הסקר ביקש לבדוק את אופי היחסים בין הרשויות הרצוי על ידי הציבור.
6. מה צריכה להיות מתכונת הסדרת היחסים בין הרשויות?
הציבור הישראלי בכללותו תומך במערכת יחסים מאוזנת בין הרשויות, בה יש לבג״ץ סמכות לפקח על הממשלה ולבקר את חוקי הכנסת ולכנסת יש סמכות להגיב לפסיקות בג״ץ.
6.1. הנסקרים נשאלו מהו המספר ההולם לתאר את יחסי הכוחות הראויים בין בית המשפט לכנסת, כאשר 1 מבטא כוח מוחלט לכנסת ו-10 מהווה כוח מוחלט לבית המשפט להתערב בעבודתה.
6.2. הציון הממוצע של כלל משתתפי הסקר הוא 5.97. בנושא זה קיים פער מובהק בין המחנות הפוליטיים, כאשר המפלגות הערביות (7.2) ומחנה השמאל-מרכז (7) נוטות להעניק כוח רב יותר לבתי המשפט לעומת מחנה הימין (מפלגות אופוזיציה - 5) והמפלגות החרדיות (4.6).
7. סוגיות מרכזיות בהגדרת היחסים בין הרשויות
העמדה המאוזנת בקרב הציבור מתבטאת גם ביחס לעמדות הציבור בסוגיות המשקפות את טיב היחסים בין הרשויות.
7.1. חשיבות הפיקוח המשפטי על הרשויות הפוליטיות
בקרב כל המחנות הפוליטיים קיימת הסכמה עם האמירה כי ״פיקוח שיפוטי על עבודת הממשלה והכנסת הוא דבר חשוב.״ הציון הממוצע בכלל הציבור הוא 5.6 מתוך 7.
7.2. תמיכה בסמכות בית המשפט לפסול חוקי כנסת הפוגעים בזכויות אדם
קיימת תמיכה ציבורית רחבה (אך לא מלאה) עם האמירה כי ״יש לאפשר לבית המשפט לפסול חוקים שחוקקה הכנסת כאשר הם גורמים לפגיעה קשה בזכויות הפרט״. הציון הממוצע בכלל הציבור הוא 5.3 מתוך 7. בנקודה זו, ניתן למצוא פערים גם בתוך המחנות.
לדוגמה, 72% ממצביעי ש״ס מסכימים או מסכימים מאוד עם הענקת סמכות פסילת חוקים בידי בית המשפט (ממוצע: 5.2) בעוד בקרב מצביעי יהדות התורה (ממוצע: 4.1) והציונות הדתית (ממוצע: 3.4) קיימת הסתייגות משמעותית יותר. בקרב מצביעי המרכז שמאל, מצביעי מפלגת העבודה (ממוצע: 6.3) מביעים תמיכה גבוהה יותר ממצביעי כחול לבן (ממוצע: 5.6).
7.3. עמדות הציבור בשאלת בהענקת סמכות ״התגברות״ לכנסת על פסיקות בית המשפט
הציבור אינו מביע עמדה מובהקת בשאלה האם ראוי לאפשר לכנסת להתגבר על פסיקת בית המשפט. הציון הממוצע הכללי הוא 4.1 מתוך 7. מפלגות המזוהות עם הציבור החרדי דתי נוטות לתמוך בהתגברות בעוד בקרב מצביעי מפלגות השמאל והמפלגות הערביות קיימת התנגדות.
בחלוקה לפי גוש פוליטי:
