בישראל, בפרט בשנים האחרונות, אנו עדים להתנגשויות בין ובתוך מוסדות השלטון בנושאים משפטיים שונים הכוללים, לדוגמה, את היקף סמכותו של בג״ץ, הגבלת כהונת ראש הממשלה, מעמד היועץ המשפטי לממשלה, ההסדרה החקיקתית של נושאי דת ומדינה (גיוס חרדים, הכנסת חמץ לבתי חולים וכו׳) ועוד. לאור רפורמות שונות שיזמה הממשלה בתחום בשנה הראשונה לכהונתה, ועל רקע ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות, ביקשנו לבחון את עמדות הציבור בסוגיות אלה. בפרט, הסקר ביקש למדוד את החשיבות שרואה הציבור בישראל בהסדרת היחסים בין רשויות השלטון ועיגון חוקי של ״כללי משחק״
משטריים מוסכמים המגדירים את תפקידה והיקף אחריותה של כל רשות.
הסקר המקוון נערך בקרב 704 נשאלים המייצגים את הציבור הישראלי הבוגר במדינת ישראל (גיל 18 ומעלה). מספר הנשאלים היהודים – 561. מספר הנשאלים בני קבוצות המיעוטים (ערבי מוסלמי, ערבי נוצרי, דרוזי) – 143. הסקר נערך בחודש מאי 2022 עבור תכלית – המכון למדיניות ישראלית על ידי מכון iPanel
טעות דגימה מרבית: 3.7%.
רפורמות במערכת המשפט וסוגיית החשיבות הציבורית של קידום ״כללי משחק״ משטריים
1. ״האם את/ה שבע/ת רצון מהמצב הנוכחי במערכת היחסים בין הכנסת והממשלה לבין בג״ץ?״
כמעט שני שליש מהציבור בישראל (62 אחוז) אינם שבעי רצון ממערכת היחסים הנוכחית בין רשויות השלטון, לעומת 17 אחוז שהביעו שביעות רצון ו-21 אחוז שלא היתה להם דעה.
חוסר שביעות הרצון הגבוה ביותר נרשם במפלגות הימין והחרדים, כאשר מצביעי יהדות התורה (95 אחוז), הציונות הדתית (88 אחוז) וש״ס (80 אחוז) הביעו את הסתייגותם מהמצב הנוכחי בשיעורים הגבוהים ביותר. ברשימות השמאל והשמאל מרכז (לא כולל רשימות ערביות) נרשם אחוז גבוה יותר של שביעות רצון. יחד עם זאת אף מפלגה לא עברה את 50% של שביעות רצון.
2. ״מבין הרפורמות הבאות שהחלו במהלך השנה האחרונה, מהן שתי הרפורמות המשפטיות החשובות ביותר שהיית רוצה לראות את הממשלה הנוכחית (או הממשלה הבאה, אם יוכרז על יציאה לבחירות) משלימה?״
בשנה האחרונה החלה ממשלת בנט-לפיד לקדם שורה של רפורמות העוסקות במערכת המשפט. שאלנו את הנסקרים, מהן לדעתם שתי הרפורמות שחשוב ביותר להביא לקו הסיום, בין אם על ידי הממשלה הזו, ובין אם בממשלה הבאה.
מניתוח כלל המדגם עולה כי הציבור הישראלי רואה בהסדרת כללי המשחקבמערכת היחסים בין מערכת המשפט לבין הכנסת והממשלה כנושא המשפטי החשוב ביותר שיש לעסוק בו. למעלה מ-56 אחוז מהמשתתפים ציינו אותו כאחד משני הנושאים החשובים. אחריו דורג החוק להגבלת משך כהונת ראש ממשלה (45 אחוז) והסדרים לחיזוק מגנוני הביקורת על הפרקליטות (33 אחוז).
סוגיית כללי המשחק היא היחידה שזכתה לתמיכה גורפת של כלל המחנות הפוליטיים, ומצויה באחד משני המקומות הראשונים בכל המפלגות. ניכר כי הנושא חשוב במיוחד לתומכי הימין/חרדים והמרכז, אך הופך לשני בחשיבותו לאחר סוגיית הגבלת הכהונה עבור מצביעי מפלגות השמאל.
3. ״באיזו מידה תיטה/תיטי להצביע לרשימה ששמה למטרה מרכזית להסדיר את יחסי הכוחות בין בית המשפט לכנסת?״
בדקנו האם המצביעים יתגמלו פוליטית מפלגות שיעסקו בקידום נושא הסדרת היחסים בין הרשויות. הנתונים מראים כי בקרב תומכי הימין (מפלגות קואליציה ואופוזיציה וחרדים), יש נטייה גבוהה להצהיר כי קידום הנושא על ידי המפלגה שבה בחרו יגביר את הסיכוי כי יצביעו לה שוב. במפלגות השמאל-מרכז והערבים הנטייה קטנה יותר אך עדיין חיובית (עיסוק בנושא מגביר את הסיכוי להצבעה יותר מאשר פוגע בו).
מהו אופי היחסים הרצוי בין רשויות השלטון?
חלקו השני של הסקר ביקש לבדוק את אופי היחסים בין הרשויות הרצוי על ידי הציבור, ושאל שאלות שעניינן גבולות ההתערבות של בג"ץ בחקיקה.
4. התערבות בג״ץ בחקיקה הפוגעת בזכויות יסוד: ״מאז שנות ה-90 התפתח בישראל מוסד הביקורת השיפוטית, המאפשר לבית המשפט לפסול חוקים שחוקקה הכנסת כאשר הם גורמים לפגיעה קשה בזכויות הפרט. האם לדעתך ראוי שבג״ץ יתערב?״
רוב גורף בציבור סבור כי יש לשמר את סמכות בג״ץ להתערב בחקיקה הפוגעת בזכויות הפרט. מבין התומכים, קיים רוב קטן המבקש להגביל את סמכות בג״ץ על ידי הענקת זכות תגובה לכנסת לאזן את פסיקות בג״ץ. חשוב לציין שבאף אחד מהמפלגות אין רוב להגבלה מלאה של התערבות בג"ץ בנושאים הנ"ל.
בחלוקה מפלגתית, ניתן לראות חלוקה ברורה בין מפלגות שמאל-מרכז והמפלגות הערביות לבין מפלגות הימין והחרדים.
5. התערבות בג״ץ בעבודת הכנסת: לאחרונה עתרו מספר חברי כנסת מן האופוזיציה נגד הממשלה בטענה כי היא מבצעת פעולות לדריסת האופוזיציה ופגיעה בעבודת הכנסת. האם לדעתך ראוי שבג״ץ יתערב?
בנושא זה יש תמימות דעים בין בוחרי רוב מוחלט של המפלגות, וניכר כי הציבור ברובו הגדול נוטה להסכים לשמירת סמכות בג״ץ להתערב תוך יישום מדיניות שיפוטית מרוסנת המתערבת רק בנסיבות חריגות.
Comments